שורשי שילוב

מקור רעיון השלוב.
המגמה החינוכית הרווחת כיום בארץ ובעולם היא שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוכית הרגילה. חוק החינוך המיוחד – 1988, תיקונים לחוק וחוזרי מנכ"ל הם הכוח המניע מאחורי המגמה של צמצום מספר התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בבתי ספר ובכתות חינוך מיוחד, ובמקביל לגידול הדרמטי במספרם של תלמידים אלה בכתות משולבות . יש לציין, שהחוק מחייב את חברי ועדות ההשמה להעניק זכות קדימה להשמת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסד חינוכי מוכר, שאינו מוסד לחינוך מיוחד. רעיון השילוב מושתת על עקרונות פילוסופיים,חברתיים וחינוכיים המכבדים את השונות ,ואת זכותו של כל ילד ללמוד ולהיות שייך יש לראות בשילוב תהליך מתמשך הכרוך בהבנייה וארגון מחדש של אסטרטגיות ההוראה ותכנית הלימודים, מדיניות זו הצריכה שינויים ארגוניים, מערכתיים וחינוכיים אשר באו לידי ביטוי
ישראל ,כמו מדינות אחרות ,נחשפה בשנות השישים לאידיאולוגיה של נורמליזציה לגבי שירותים לאוכלוסיה חריגה. ההנחה הבסיסית היתה כי לשילוב תרומה כפולה. ראשית ,השילוב הפיסי יגרום לכך כי אנשי הקהילה ילמדו ל "קבל" את החריג ויראו ביחיד המוגבל קודם כל אדם ורק לאחר מכן אדם בעל מגבלה, מאידך החריגים יפיקו תועלת מהשילוב אשר תתבטא בשיפור איכות חייהם .(מבחינה חברתית, השגים, נפשית).
והרפורמה הזו יצאה לאור בעזרת הבקשות והקולות של הוריהם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים,שרצו שילדיהם ילמדו בבית ספר רגיל הקרוב ממקום מגוריו, עם תלמידים באותו גיל. לו היית לפני חקיקת חוק השלוב, ולו היה לך בת או בן בעל צרכים מיוחדים האם תעבוד כדי שהבן שלך יהיה בבית ספר רגיל או תסכים שישאר בבית ספר לחינוך מיוחד??