אני רוצה להתמקד בפרוייקט שלי בסיפורה האישי של גננת שילוב שהיא אחת המודרכות שלי שמשפיע על עבודתה, למורה זו נולדה בת בכורה עם צרכים מיוחדים קשים, גם כן אבא שלה נפטר ביום חתונתה בזמן שרקד איתה, הדבר הסיב את תשומת לבי כאשר הלכתי להדריך אותה בגנים וראיתי איך היא עובדת, היא מאוד נרגשת ומנסה לקדם את הילדים בכל דרך אפשרית
מבוא
הנוחות הקיימת בחשיבה על סיפורים ובהאזנה לסיפורים היא המושכת במתודולוגיה של חקר נרטיבי. סוג מחקר זה מוביל גם למחשבה שזהו מחקר "קל" לביצוע. אולם כותבי המאמר ואחרים סוברים שיש כאן הרבה יותר מסיפור סיפורים (Clandinin et al, 2006, Paokong & Rosiek, 2003).
המונח חקר נרטיבי הומשג ע"י קונלי וקלנדינין (Connelly & Clandinin, 1990) בעקבות הרעיון של דיואי (Dewey,1938) שחינוך וחיים חד הם. מדובר ב"התנסות חיה, בחיים ובדרך שבה הם מתרחשים" (Clandinin & Connelly,2000 ,Clandinin, 2006
הגדרת המחקר הנרטיבי
מאמר זה עושה שימוש בהגדרתם של קונלי וקלנדינין (Connelly & Clandinin,2006 ) למונח מחקר נרטיבי. במאמר הם כתבו:
"טיעונים לפיתוח ולשימוש במחקר נרטיבי עולים מהתפישה של ההתנסות האנושית שבה אנשים, כבודדים וכקבוצה, חיים סיפורים. אנשים מעצבים את חיי היומיום שלהם ע"י סיפורים על זהותם ועל זהויותיהם של אחרים ומפרשים את עברם במונחים של סיפורים אלה. סיפור, בדיבור המקובל, הוא פורטל שבאמצעותו אדם נכנס לעולם, מפרש את התנסויותיו בו והן מקבלות משמעות אישית. המחקר הנרטיבי הוא חקר של התנסות כסיפור והוא בראש וראשונה דרך של חשיבה על ההתנסות. במחקר נרטיבי כמתודולוגיה יש מבט על תופעה. שימוש במחקר נרטיבי פירושו אימוץ של ראיה ייחודית של נרטיב של התנסות כתופעה נחקרת."
קונלי וקלנדינין (שם, 2006) משתמשים במונח צומתי הכרעה, מונח שנלקח משוואב ((Schwab,1978 שפיתח ארבע צמתי הכרעה: מורה, לומד, נושא וסביבה בהתייחסו למורכבות הקוריקולום.
יום שבת, 21 בנובמבר 2009
הירשם ל-
רשומות (Atom)
