תוצאות החיפוש בנושא שילוב ילדים רגילים במערכת החינוך הרגילה עמדות וקשיים. EBSCO
• A LITERATURE REVIEW: PRE-SERVICE TEACHERS' ATTITUDES TOWARD STUDENTS WITH DISABILITIES.Full Text Available By: Sze, Susan. Education, Fall2009, Vol. 130 Issue 1, p53-56, 4p; (AN 44016513)
Database: Academic Search Premier
• Educators' Perceptions of Collaborative Planning Processes for Students With Disabilities.Full Text Available By: Carter, Nari; Prater, Mary Anne; Jackson, Aaron; Marchant, Michelle. Preventing School Failure, Fall2009, Vol. 54 Issue 1, p60-70, 11p, 2 charts, 1 diagram; (AN 42648802)
Database: Academic Search Premier
• Crafting Quality Professional Development for Special Educators.Full Text Available By: Leko, Melinda M.; Brownell, Mary T.. Teaching Exceptional Children, Sep/Oct2009, Vol. 42 Issue 1, p64-70, 7p; (AN 44006521)
Database: Academic Search Premier
o
• Effects of Preprinted Response Cards on Students' Participation and Off-Task Behavior in a Rural Kindergarten Classroom.Full Text Available By: Wood, Charles L.; Mabry, Leah E.; Kretlow, Allison G.; Ya-yu Lo; Galloway, Tara W.. Rural Special Education Quarterly, Spring2009, Vol. 28 Issue 2, p39-47, 9p; (AN 43169528)
Database: Academic Search Premier
• A social relational model of disability: a theoretical framework for special needs education?Full Text Available By: Reindal, Solveig Magnus. European Journal of Special Needs Education, May2008, Vol. 23 Issue 2, p135-146, 12p, 2 diagrams; DOI: 10.1080/08856250801947812; (AN 31314256)
Database: Academic Search Premier
o
• Facts and fallacies: differentiation and the general education curriculum for students with special educational needs.Full Text Available By: King-Sears, Margaret E.. Support for Learning, May2008, Vol. 23 Issue 2, p55-62, 8p, 1 chart; DOI: 10.1111/j.1467-9604.2008.00371.x; (AN 31999159)
Database: Academic Search Premier
• HOW SECONDARY SCHOOLS CAN AVOID THE SEVEN DEADLY SCHOOL "SINS" OF INCLUSION.Full Text Available By: Worell, James L.. American Secondary Education, Spring2008, Vol. 36 Issue 2, p43-56, 14p; (AN 32143826)
Database: Academic Search Premier
• Collaboration to Promote Social Competence for Students With Mild Disabilities in the General Classroom: A Structure for Providing Social Support.Full Text Available By: Meadan, Hedda; Monda-Amaya, Lisa. Intervention in School & Clinic, Jan2008, Vol. 43 Issue 3, p158-167, 10p, 2 charts, 1 diagram, 2 illustrations; (AN 31464816)
Database: Academic Search Premier
• Coteaching Revisited: Redrawing the Blueprint.Full Text Available By: Kloo, Amanda; Zigmond, Naomi. Preventing School Failure, Winter2008, Vol. 52 Issue 2, p12-20, 9p, 3 charts; (AN 29346372)
Database: Academic Search Premier
• What Do Students Think About Inclusion?Full Text Available By: MILLER, MAURY. Phi Delta Kappan, Jan2008, Vol. 89 Issue 5, p389-391, 3p, 1 color; (AN 28163828)
Database: Academic Search Premier
בחיפוש בברקויסט התמקדתי בפרקטיקה של השילוב בכיתה הרגילה
proQuest
Idol, L. (2006). Toward inclusion of special education students in general education Remedial a nd Special education, 27(2), 77-94.
Cross, A.F., Traub, E.K., Hutter-Pishgahi, L., & Shelton, G. (2004). Elements of successful inclusion for children with significant disabilitirs. Topics in Early Childhood Education, 24(3), 169-183.
Langone, J. (1998). Managing inclusive instructional settings: Technology, cooperative planning, and team-based organization. Focus on Exceptional Children, 30(8) 1-15.
תוצאות בנושא אוריינות לסימניריון
Teacher literacy expectations for kindergarten children with cerebral palsy in special education
Marieke Peeters, Ludo Verhoeven, Jan de Moor. International Journal of Rehabilitation Research. Philadelphia:Sep 2009. Vol. 32, Iss. 3, p. 251
http://proquest.umi.com/pqdweb?did=1836649901&Fmt=2&clientId=47688&RQT=309&VName=PQD
http://proquest.umi.com/pqdweb?did=1836649901&Fmt=2&clientId=47688&RQT=309&VName=PQD
יום שלישי, 8 בדצמבר 2009
יום ראשון, 6 בדצמבר 2009
המורה כמיישם שינויים
אחד הגורמים המכריעים המשפיעים על יישום מוצלח של רפורמות בחינוך הוא שיתופם של המורים בשלבים הראשונים של הרפורמה והשגת תמיכתם בעקרונותיה (Fullan, 2000). הצלחה או כישלון של תכנית שינוי מושפעת מהתייחסות חיובית או שלילית של המורים בבית הספר לכן לא מספיק לפתח תיאוריות פדגוגיות חדשות, יש להציע תיאוריה אלטרנטיבית לצורך יישום מעשי בכיתה, יש לספק למורים כלים להתמודדות בכיתה הן ברמה המושגית והן ברמה המעשית לכן מידת מעורבות המורים חשובה להצלחת השינוי הכרוך בשילוב, והיא מושתתת על מוטיבציה ונכונות לשינוי, הכשרה מתאימה, תמיכה והכוונה מצוות עמיתים ויועצים. אבל עולים בקרב המורים חששות מיישום מדיניות השילוב. חששותיהם של צוות מורי בית-ספר רגיל ביחס לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הם:
* מורים לא מעטים חוששים שבכיתה המשולבת יגברו קשיי התנהגות ובעיות המשמעת בקרב כלל התלמידים. ואי יכולת הצוות להתמודד עם הבעיות.
* חששות מאי מתן תמיכה מהורי הילדים
* חלק מהמורים חוששים שהכיתה לא תקבל את התלמיד בעל הקשיים, או שהשילוב יוביל לפיצול חברתי בכיתה.
* המורים חשים שאין להם די כלים מקצועיים כדי ללמד בשיטות הוראה מתאימה או להעריך הישגי התלמידים בעלי צרכים מיוחדים .
* חששות מאי מתן תמיכה מאנשי מקצוע אחרים המטפלים בילד.
* חששות שרמת הלימודים בכיתה המשולבת תרד .
המורים מבקשים להיות שותפים מלאים בתהליך קבלת ההחלטות בבית הספר ובביצוען.עמדתם השלילית כלפי שילוב תקשה על המורים בשילוב חברתי של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מורה שלא מאמין בשילוב, ישאף להביא את התלמיד לתפקוד נצפה גבוה בהישגים הלימודיים, ובכך יגרום למנהליו לחשוב כי עשה את המוטל עליו ,אבל זה עלול לגרור קשיים בתחומי חייו האחרים של התלמיד, למשל הרגשת דיכאון. איכות חיי התלמיד תהיה בעלת משמעות רק כאשר עמדותיו של המורה יכילו את האמונה במימוש הזכות להתקדמות אישית, השתלבות חברתית, אינטלקטואלית, תרבותית ואישית, וכן הזכות לקחת חלק בתהליכים בבית הספר .
אחד הגורמים המכריעים המשפיעים על יישום מוצלח של רפורמות בחינוך הוא שיתופם של המורים בשלבים הראשונים של הרפורמה והשגת תמיכתם בעקרונותיה (Fullan, 2000). הצלחה או כישלון של תכנית שינוי מושפעת מהתייחסות חיובית או שלילית של המורים בבית הספר לכן לא מספיק לפתח תיאוריות פדגוגיות חדשות, יש להציע תיאוריה אלטרנטיבית לצורך יישום מעשי בכיתה, יש לספק למורים כלים להתמודדות בכיתה הן ברמה המושגית והן ברמה המעשית לכן מידת מעורבות המורים חשובה להצלחת השינוי הכרוך בשילוב, והיא מושתתת על מוטיבציה ונכונות לשינוי, הכשרה מתאימה, תמיכה והכוונה מצוות עמיתים ויועצים. אבל עולים בקרב המורים חששות מיישום מדיניות השילוב. חששותיהם של צוות מורי בית-ספר רגיל ביחס לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הם:
* מורים לא מעטים חוששים שבכיתה המשולבת יגברו קשיי התנהגות ובעיות המשמעת בקרב כלל התלמידים. ואי יכולת הצוות להתמודד עם הבעיות.
* חששות מאי מתן תמיכה מהורי הילדים
* חלק מהמורים חוששים שהכיתה לא תקבל את התלמיד בעל הקשיים, או שהשילוב יוביל לפיצול חברתי בכיתה.
* המורים חשים שאין להם די כלים מקצועיים כדי ללמד בשיטות הוראה מתאימה או להעריך הישגי התלמידים בעלי צרכים מיוחדים .
* חששות מאי מתן תמיכה מאנשי מקצוע אחרים המטפלים בילד.
* חששות שרמת הלימודים בכיתה המשולבת תרד .
המורים מבקשים להיות שותפים מלאים בתהליך קבלת ההחלטות בבית הספר ובביצוען.עמדתם השלילית כלפי שילוב תקשה על המורים בשילוב חברתי של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מורה שלא מאמין בשילוב, ישאף להביא את התלמיד לתפקוד נצפה גבוה בהישגים הלימודיים, ובכך יגרום למנהליו לחשוב כי עשה את המוטל עליו ,אבל זה עלול לגרור קשיים בתחומי חייו האחרים של התלמיד, למשל הרגשת דיכאון. איכות חיי התלמיד תהיה בעלת משמעות רק כאשר עמדותיו של המורה יכילו את האמונה במימוש הזכות להתקדמות אישית, השתלבות חברתית, אינטלקטואלית, תרבותית ואישית, וכן הזכות לקחת חלק בתהליכים בבית הספר .
שורשי שילוב
מקור רעיון השלוב.
המגמה החינוכית הרווחת כיום בארץ ובעולם היא שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוכית הרגילה. חוק החינוך המיוחד – 1988, תיקונים לחוק וחוזרי מנכ"ל הם הכוח המניע מאחורי המגמה של צמצום מספר התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בבתי ספר ובכתות חינוך מיוחד, ובמקביל לגידול הדרמטי במספרם של תלמידים אלה בכתות משולבות . יש לציין, שהחוק מחייב את חברי ועדות ההשמה להעניק זכות קדימה להשמת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסד חינוכי מוכר, שאינו מוסד לחינוך מיוחד. רעיון השילוב מושתת על עקרונות פילוסופיים,חברתיים וחינוכיים המכבדים את השונות ,ואת זכותו של כל ילד ללמוד ולהיות שייך יש לראות בשילוב תהליך מתמשך הכרוך בהבנייה וארגון מחדש של אסטרטגיות ההוראה ותכנית הלימודים, מדיניות זו הצריכה שינויים ארגוניים, מערכתיים וחינוכיים אשר באו לידי ביטוי
ישראל ,כמו מדינות אחרות ,נחשפה בשנות השישים לאידיאולוגיה של נורמליזציה לגבי שירותים לאוכלוסיה חריגה. ההנחה הבסיסית היתה כי לשילוב תרומה כפולה. ראשית ,השילוב הפיסי יגרום לכך כי אנשי הקהילה ילמדו ל "קבל" את החריג ויראו ביחיד המוגבל קודם כל אדם ורק לאחר מכן אדם בעל מגבלה, מאידך החריגים יפיקו תועלת מהשילוב אשר תתבטא בשיפור איכות חייהם .(מבחינה חברתית, השגים, נפשית).
והרפורמה הזו יצאה לאור בעזרת הבקשות והקולות של הוריהם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים,שרצו שילדיהם ילמדו בבית ספר רגיל הקרוב ממקום מגוריו, עם תלמידים באותו גיל. לו היית לפני חקיקת חוק השלוב, ולו היה לך בת או בן בעל צרכים מיוחדים האם תעבוד כדי שהבן שלך יהיה בבית ספר רגיל או תסכים שישאר בבית ספר לחינוך מיוחד??
המגמה החינוכית הרווחת כיום בארץ ובעולם היא שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוכית הרגילה. חוק החינוך המיוחד – 1988, תיקונים לחוק וחוזרי מנכ"ל הם הכוח המניע מאחורי המגמה של צמצום מספר התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בבתי ספר ובכתות חינוך מיוחד, ובמקביל לגידול הדרמטי במספרם של תלמידים אלה בכתות משולבות . יש לציין, שהחוק מחייב את חברי ועדות ההשמה להעניק זכות קדימה להשמת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסד חינוכי מוכר, שאינו מוסד לחינוך מיוחד. רעיון השילוב מושתת על עקרונות פילוסופיים,חברתיים וחינוכיים המכבדים את השונות ,ואת זכותו של כל ילד ללמוד ולהיות שייך יש לראות בשילוב תהליך מתמשך הכרוך בהבנייה וארגון מחדש של אסטרטגיות ההוראה ותכנית הלימודים, מדיניות זו הצריכה שינויים ארגוניים, מערכתיים וחינוכיים אשר באו לידי ביטוי
ישראל ,כמו מדינות אחרות ,נחשפה בשנות השישים לאידיאולוגיה של נורמליזציה לגבי שירותים לאוכלוסיה חריגה. ההנחה הבסיסית היתה כי לשילוב תרומה כפולה. ראשית ,השילוב הפיסי יגרום לכך כי אנשי הקהילה ילמדו ל "קבל" את החריג ויראו ביחיד המוגבל קודם כל אדם ורק לאחר מכן אדם בעל מגבלה, מאידך החריגים יפיקו תועלת מהשילוב אשר תתבטא בשיפור איכות חייהם .(מבחינה חברתית, השגים, נפשית).
והרפורמה הזו יצאה לאור בעזרת הבקשות והקולות של הוריהם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים,שרצו שילדיהם ילמדו בבית ספר רגיל הקרוב ממקום מגוריו, עם תלמידים באותו גיל. לו היית לפני חקיקת חוק השלוב, ולו היה לך בת או בן בעל צרכים מיוחדים האם תעבוד כדי שהבן שלך יהיה בבית ספר רגיל או תסכים שישאר בבית ספר לחינוך מיוחד??
יום שלישי, 1 בדצמבר 2009
יום שבת, 21 בנובמבר 2009
אני רוצה להתמקד בפרוייקט שלי בסיפורה האישי של גננת שילוב שהיא אחת המודרכות שלי שמשפיע על עבודתה, למורה זו נולדה בת בכורה עם צרכים מיוחדים קשים, גם כן אבא שלה נפטר ביום חתונתה בזמן שרקד איתה, הדבר הסיב את תשומת לבי כאשר הלכתי להדריך אותה בגנים וראיתי איך היא עובדת, היא מאוד נרגשת ומנסה לקדם את הילדים בכל דרך אפשרית
מבוא
הנוחות הקיימת בחשיבה על סיפורים ובהאזנה לסיפורים היא המושכת במתודולוגיה של חקר נרטיבי. סוג מחקר זה מוביל גם למחשבה שזהו מחקר "קל" לביצוע. אולם כותבי המאמר ואחרים סוברים שיש כאן הרבה יותר מסיפור סיפורים (Clandinin et al, 2006, Paokong & Rosiek, 2003).
המונח חקר נרטיבי הומשג ע"י קונלי וקלנדינין (Connelly & Clandinin, 1990) בעקבות הרעיון של דיואי (Dewey,1938) שחינוך וחיים חד הם. מדובר ב"התנסות חיה, בחיים ובדרך שבה הם מתרחשים" (Clandinin & Connelly,2000 ,Clandinin, 2006
הגדרת המחקר הנרטיבי
מאמר זה עושה שימוש בהגדרתם של קונלי וקלנדינין (Connelly & Clandinin,2006 ) למונח מחקר נרטיבי. במאמר הם כתבו:
"טיעונים לפיתוח ולשימוש במחקר נרטיבי עולים מהתפישה של ההתנסות האנושית שבה אנשים, כבודדים וכקבוצה, חיים סיפורים. אנשים מעצבים את חיי היומיום שלהם ע"י סיפורים על זהותם ועל זהויותיהם של אחרים ומפרשים את עברם במונחים של סיפורים אלה. סיפור, בדיבור המקובל, הוא פורטל שבאמצעותו אדם נכנס לעולם, מפרש את התנסויותיו בו והן מקבלות משמעות אישית. המחקר הנרטיבי הוא חקר של התנסות כסיפור והוא בראש וראשונה דרך של חשיבה על ההתנסות. במחקר נרטיבי כמתודולוגיה יש מבט על תופעה. שימוש במחקר נרטיבי פירושו אימוץ של ראיה ייחודית של נרטיב של התנסות כתופעה נחקרת."
קונלי וקלנדינין (שם, 2006) משתמשים במונח צומתי הכרעה, מונח שנלקח משוואב ((Schwab,1978 שפיתח ארבע צמתי הכרעה: מורה, לומד, נושא וסביבה בהתייחסו למורכבות הקוריקולום.
מבוא
הנוחות הקיימת בחשיבה על סיפורים ובהאזנה לסיפורים היא המושכת במתודולוגיה של חקר נרטיבי. סוג מחקר זה מוביל גם למחשבה שזהו מחקר "קל" לביצוע. אולם כותבי המאמר ואחרים סוברים שיש כאן הרבה יותר מסיפור סיפורים (Clandinin et al, 2006, Paokong & Rosiek, 2003).
המונח חקר נרטיבי הומשג ע"י קונלי וקלנדינין (Connelly & Clandinin, 1990) בעקבות הרעיון של דיואי (Dewey,1938) שחינוך וחיים חד הם. מדובר ב"התנסות חיה, בחיים ובדרך שבה הם מתרחשים" (Clandinin & Connelly,2000 ,Clandinin, 2006
הגדרת המחקר הנרטיבי
מאמר זה עושה שימוש בהגדרתם של קונלי וקלנדינין (Connelly & Clandinin,2006 ) למונח מחקר נרטיבי. במאמר הם כתבו:
"טיעונים לפיתוח ולשימוש במחקר נרטיבי עולים מהתפישה של ההתנסות האנושית שבה אנשים, כבודדים וכקבוצה, חיים סיפורים. אנשים מעצבים את חיי היומיום שלהם ע"י סיפורים על זהותם ועל זהויותיהם של אחרים ומפרשים את עברם במונחים של סיפורים אלה. סיפור, בדיבור המקובל, הוא פורטל שבאמצעותו אדם נכנס לעולם, מפרש את התנסויותיו בו והן מקבלות משמעות אישית. המחקר הנרטיבי הוא חקר של התנסות כסיפור והוא בראש וראשונה דרך של חשיבה על ההתנסות. במחקר נרטיבי כמתודולוגיה יש מבט על תופעה. שימוש במחקר נרטיבי פירושו אימוץ של ראיה ייחודית של נרטיב של התנסות כתופעה נחקרת."
קונלי וקלנדינין (שם, 2006) משתמשים במונח צומתי הכרעה, מונח שנלקח משוואב ((Schwab,1978 שפיתח ארבע צמתי הכרעה: מורה, לומד, נושא וסביבה בהתייחסו למורכבות הקוריקולום.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
